<h1>הרוקח סימן שע"ד</h1>
<h2>דף נז.</h2>
דין חפיפה. בפרק תינוקות ובפרק א' דעירובין ובפרק א' דסוכה אמר ר' יצחק דבר תורה רובו ומקפיד עליו חוצץ אינו מקפיד עליו אינו חוצץ וגזרו על הרובו שאינו מקפיד שיחוץ משום רובו המקפיד ועל מיעוט המקפיד משום רובו המקפיד. הילכך מדרבנן אפי' נימא אחת ומקפיד חוצץ, ומשמע ביבמות בפרק הערל כל שערו אפי' אינו מקפיד חוצץ. והא דאמר ר' יוחנן נכרית שטבלה בנה שבבטנה אין צריך טבילה משום דהיינו רביתיה. ובפרק תינוקות בפרק בתרא דנדה אשה לא תחוף בנתר דמיקטף ולא בחול דמסמך, ולא במים קרים דמסרכי מזיא פי' נדבקים ונסרכים השערות אלא חופפת במים חמים ואפי' חמי חמה. ובבבא קמא בשלהי פרק מרובה עזרא תיקן אשה חופפת וטובלת. ובפרק תינוקת פסקי' אשה חופפת ביום וטובלת בלילה במקום דלא איפשר כמו ביום ו' וטובלת בשבת או בב' ימים של יום טוב כמו יום ה' ויום ו' אז חופפת יום ד' וטובלת ליל ז', אבל אם באמצע השבוע אז לא תחוף בערב יום טוב כדי לטבול במוצאי יום טוב או במוצאי שבת דאיפשר דחייפה בלילה וטבלה בלילה. והילכתא אשה לא תחוף אלא בלילה במקום דאיפשר דסמוך חפיפה לטבילה. ואמרי' בפרק במה אשה בתחילתו אשה לא תטבול בחוטין שבראשה אבל אם גדילים השערות בלא חוט טובלת, ואם מלוכלכות השערות מקפדת.
